סטרס והשפעתו על אכילה רגשית
סטרס הוא בלתי נפרד מחיינו. ההשפעה השלילית שלו על הבריאות הנפשית והפיזית ידועה. מתח נפשי משפיע על האכילה של מרבית בני האדם באופן מידי. ישנם אנשים שבמצבי מתח וסטרס מאבדים את התיאבון ואין להם חשק לאכול, ויש אלה שמרגישים צורך לאכול הרבה יותר. בשני המקרים האכילה לא בריאה ולא מאוזנת ואף היא משפיעה על המשך תחושת המתח והחרדה.
הדחף לאכילה רגשית
אכילה רגשית מתרחשת כאשר מצב רגשי מסוים משפיע על החלטות האכילה שלנו. ולא תלוי ברעב פיזי. זהו דחף, טריגר שמופעל כאשר יש מצוקה רגשית או רגשות לא נעימים שקשה להכיל ולהתמודד איתם, כגון עצב, כעס, חוויית דחייה, תסכול וחרדה.
איך אכילה קשור למצבי לחץ וחרדה?
מצבי לחץ וחרדה מפעילים את מערכת ההישרדות בגוף ומכינים את האדם לבריחה או לחימה, הדורשים אנרגיה מידית. הדחף לאכול במצבי לחץ תפקידו למלא את מצברי האנרגיה ולשמור על רזרבות לתקופות של מחסור. זאת גם הסיבה להשמנה מהירה יותר בתקופות של סטרס. גם כאשר אנחנו ממעטים באכילה. מעבר לזה שאוכל מתקשר לביטחון הכי בסיסי שלנו.
למה דווקא מתוק?
רמות גבוהות של קורטיזול (הורמון הסטרס) גורמות לעליית רמות הסוכר בדם ורמות גבוהות של אינסולין, מה שמגביר את הדחף למתוק. מאכלים מתוקים כמו שוקולד גורמים לשחרור של אנדורפינים שמשפרים את מצב הרוח, ולכן ניתן למצוא קשר בין רמות הקורטיזול לצורך במתוק.
‘הורמון הסטרס’ גורם גם לקשיי שינה, רגישות עצבית-רגישות לכאבים באופן כללי ובעיקר כאבי ראש וכאבי גב, בעיות עיכול ותופעות מעי רגיז. כי כשהנפש מרגישה רע גם הגוף מרגיש במלחמה.
כיצד להתמודד עם אכילה רגשית? טיפים חשובים
מכיוון שאכילה רגשית פעמים רבות מתרחשת באופן אוטומטי, עצם המודעות למנגנון האוטומטי של הסטרס יכולה לסייע.
- בפעם הבאה שתפתחו את המקרר לשלוח יד ל”משהו מתוק” או “מנחם” אחרי שצפיתם בחדשות תבינו מה הסיבה שזה קורה.
- רגע לפני קבלת ההחלטה. שימו לב שאכילה רגשית לא פעם מתנהלת באופן של “נגעת נסעת” ברגע שהתחלתם ליישר את העוגה מאוד קשה להפסיק ונכנסים לבולמוס אכילה.
משחקי הרעב – רעב רגשי או רעב פיזי?
- רגע לפני שאתם מתחילים בבולמוס תשאלו את עצמכם האם זהו רעב פיזי או רגשי? אם הוא רגשי תפנו לבצע פעולה אחת שתמלא את החלל הרגשי או תרגיע את המתח.
- כדאי להכין רשימה של פעולות מרגיעות או כאלו שמעניקות לכם תחושת שליטה עצמית וסיפוק ולתלות על המקרר. כך שרגע לפני שתפתחו את המקרר תיתקלו ברשימה ותבחרו ממנה פעולה מרגיעה או מסיחת דעת שלא כוללת פעולה של אכילה.
זה יכול להיות לצאת החוצה לטיול, לשתות הרבה מים, תרגול נשימות הרגעה וכל פעילות שלא דורשת מכם להישאר במקום. הכלל הוא להעסיק את הגוף או המוח ולא לבהות במסך כלשהוא.
גלו חמלה עצמית – גם ככה החיים קשים פה
דבר שלישי, נסו לדחות את הדחף ל”מלא את החלל” ככל האפשר. כל פעם קצת. גם אם לא הצלחתם פרגנו לעצמכם על הדחייה ואז בצעו את האכילה.
למה? כי הדיבור הפנימי הקשה והשיפוטי אחרי בולמוס אכילה מגביר שוב את הצורך להמשיך לאכילה הרגשית.
קורה. מחר יום חדש…
אפשר לטפל באכילה רגשית בקלות על ידי טיפול CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד.
ללמוד כיצד להכיל את הרגשות המציפים, למלא את החלל הרגשי באופן בריא, ולקבל כלים יעילים להתמודד עם הדחף ולשמור על אורח חיים בריא לגוף ולנפש.
טיפול CBT ממוקד באכילה רגשית אורך מס’ מצומצם של מפגשים, בין 4 ל-6, ומאפשרת לאדם לחוש ביטחון ומסוגלות להתמודד במצבי מצוקה, להפחית מתח וסטרס במצבים מאתגרים ולקדם משמעותית רווחה נפשית ואיכות חיים.
התהליך נעים וידידותי ומתאים למתבגרים ומבוגרים בכל הגילאים.
