הערכה עצמית נמוכה

הערכה עצמית היא תפיסתו של האדם את ערכו ביחס לתכונות, לכישורים וליכולות שהוא סבור שיש לו, ביחס לעצמו וביחס לאחרים. 

אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה תופסים עצמם כחסרי ערך ביחס לאחרים, חשים שהם מהווים נטל. בעלי תחושת חוסר מסוגלות להתמודד עם אתגרים משימתיים או מצבי חיים, מתקשים בהצבת מטרות, קבלת החלטות ופתרון בעיות.

בעלי הערכה עצמית נמוכה מאופיינים בהימנעות, בחוסר יוזמה להציב מטרות, בעלי מוטיבציה נמוכה לפעול למען עצמם. הם מוותרים לעצמם בקלות וחוששים להציב לעצמם מטרות, משימות ואתגרים – מתוך אמונתם בחוסר יכולתם להתמודד, להתמיד ולהצליח.

בעלי הערכה עצמית נמוכה עשויים להיתפס כעצלנים משום שאינם מממשים את יכולותיהם ולא מתאמצים למען עצמם – אך בבסיס ההימנעות נמצא פחד משתק וחוסר יכולת להתמודד עם כישלונות, מחשש שניסיונות כושלים יערערו עוד יותר את תפיסתם העצמית הנמוכה ממילא. 

בעלי הערכה עצמית נמוכה יתקשו לקדם את חייהם לקראת חלומותיהם ואף יחששו להעז לחלום, לשאוף לשפר את איכות חייהם – כי הם אינם מאמינים שהם יכולים או ראויים. 

בעלי הערכה עצמית נמוכה מתקשים לקבל מחמאות, הם בעלי רגש נחיתות ובעלי קושי ניכר לזהות כישורים, חוזקות ומשאבים אישיים שיש להם ולכן יהיו בעלי מוטיבציה נמוכה ומסוגלות עצמית נמוכה. 

מאפיין בולט בדימוי עצמי נמוך הוא הימנעות מהתמודדויות שונות בחיים, לכן הם מגיעים להישגים נמוכים בחייהם, ביחס ליכולותיהם. 

ההימנעות לא מאפשרת לפרוץ את “מעגל הכישלון” התפיסתי שהם יצרו בראשם וכך מתחזקת תחושת חוסר המסוגלות לצאת מהמלכוד העצמי. בעלי הערכה עצמית נמוכה שבויים בחוויית חוסר הצלחה מתמדת אשר מחריפה את תחושת חוסר הערך ולכן הם לרוב, אינם ממצים את הפוטנציאל שלהם בתחומים שונים בחיים-לימודים, תעסוקה, זוגיות והגשמת משאלות לב אחרות.

בעלי הערכה עצמית נמוכה סובלים ממודעות עצמית מוגברת ומרגישות יתר לביקורת והערות מהסביבה. הם בדריכות ומתגוננים בקלות. גם אם לא תקפו אותם.

הם בעלי נטייה לפרשנות שלילית של סיטואציות ופעמים רבות יחושו שאינם אהובים ורצויים ויחוו דחייה מהסביבה, דווקא בשל אימוץ התנהגות מרחיקה. הם לוקחים בקלות אשמה ואחריות אישית מוגזמת על עצמם, גם כשאינם אחראיים. ייטו לדיבור פנימי שלילי, מקטין ומאשים. יתייגו את עצמם באופן שלילי ובעלי ראייה פסימית של החיים, של העתיד ושל עצמם להשתנות ולהתפתח.