מריבות הרסניות בזוגיות

“נמאס לי אני רוצה להתגרש!!!”

מריבות הרסניות בזוגיות.

כשאתם זורקים את המילה “גירושין” לחלל האוויר במהלך מריבה בפעם הראשונה, קחו בחשבון שזרקתם פצצה מתקתקת לתוך הזוגיות שלכם. האיום בגירושין ופרידה מטלטל את ספינת הזוגיות ומאותו רגע היא תתקשה לחזור ולהתייצב ולשוט על פני מים שקטים.

גם אם התפייסתם. מתחת לפני השטח, הרגשות והמחשבות של הצד המאוים לא נרגעו לחלוטין. בני זוג מדווחים על תחושה של הלם, זעזוע וזעם כשהם שומעים בפעם הראשונה את הצד השני זורק לעברם,  “נמאס לי ממך” או “בוא נפרק” “אני רוצה להתגרש”. וכולם משתפים כי מאותו הרגע היחסים משתנים והמריבות הבאות רק מחריפות.

​כשאתם צועקים ומשחררים קיטור – מישהו שומע אתכם.

גם אם אתם נוטים להתפרץ, לאיים ולצעוק במריבות הרי שיש שם מישהו בצד השני ששומע את הכל. סופג היטב וזוכר היטב. שימוש בתירוץ “זה היה בשעת כעס, זה לא נחשב” לא מרכך בצד השני את עוצמת הפגיעה ולא מרפא את הפצע. השריטה תישאר ולאורך שנים.

למה? כי דווקא אז זה הכי נחשב. כי גם הצד השני נמצא בסערת רגשות ובמצב שבו הוא לא רציונלי והוא תופס את המילים שלכם כיותר עוצמתיות.

מילים קשות, השפלות ועלבונות במריבות בכלל גורמות לתחושת חוסר אמון, חוסר ביטחון וחוסר וודאות בקשר ואלו מחלחלות ומשפיעות לאורך זמן ואף פוגעות בקשר האינטימי מבחינה רגשית ומינית.

קשר שלקח לכם הרבה זמן לבנות…והנה הוא יכול להתפרק ברגע כי הבסיס הכי הבטוח של הזוגיות מתערער. ואתו מתערערת תפיסת העתיד המשותף שלכם.

 

איום בגירושין בעת מריבה ובשעת כעס מחריף מריבות בעתיד לבוא, וגם את זמן ההתאוששות מהמריבה והחזרה לשגרה.

ברגע שהסכר נפרץ בפעם הראשונה ואחד מבני הזוג בכעסו וייאושו מאיים בגירושין המריבות הבאות רק ילכו יחריפו וגם כל מה שאומרים במהלכן – כי פתאום האפשרות של פרידה הופכת להיות ממשית.

גם אצל מי שאיים אותה, כי הרעיון נשתל כבר במוחו. וגם בצד השני – שמבין שאולי כבר אין לו מה להפסיד ואפשר להסיר את הכפפות ולהטיח את הכל בפניו של מי שכרגע העז לנופף בפניו בפרידה.

פחד מפני נטישה ותחילתו של ניתוק רגשי

לעיתים האיום בגירושין גורם לחשש מנטישה אצל הצד המאוים והוא חש שמעתה היחסים הם על תנאי. ואז, במקום להשקיע ולהתאמץ יותר הוא מתחיל להתרחק רגשית ונושא משקעים של כעס ואכזבה. ולמעשה, מתקבלת התוצאה הפוכה ממה שאולי רצה להשיג מי שאיים בגירושין.

כדור שלג שמתחיל להתגלגל

כך נוצר הלך רוח זוגי של “פחות” – פחות השקעה בקשר ואף תהיות כמו: למה להתאמץ? מה הטעם? פוחתים גם האמון, הקרבה רגשית והקרבה האינטימית. כך שגם אם נראה שלאחר שהרוחות נרגעו הכל חזר לקדמותו, זה רק למראית עין. 

זוגות רבים במהלך הטיפול הזוגי משתפים אותי בעוצמת הפגיעה, העלבון, הכעס ובעיקר במשבר האמון והקושי להמשיך כאילו כלום לא קרה אחרי שבני זוג איימו בפרידה.

והם מתארים את מה שקרה להם בעקבות כך:

ריחוק רגשי 

הבסיס לקשר זוגי הוא היכולת לראות עתיד משותף ביחד. ברגע שהבסיס הזה נשמט גם עתידו של הקשר שלכם ילך ויתערער. הצד השני יתחיל לחשוש להיפגע מהאפשרות של פרידה המרחפת מעל הקשר ויתחיל לפתח לעצמו הגנות רגשיות במהלכן הוא ישתף פחות, ישקיע פחות ופחות ייחשף וישתף בחייו וברגשותיו.

 

חוסר אמון וחשדנות

עבור בן הזוג שחושש שיעזבו אותו, סביר להניח שבמצב כזה חושיו יתחדדו יותר והוא יהפוך לחשדן. אך אצל מי שממילא חש חוסר ביטחון בקשר או מי שכבר הגיע לקשר חרד וחשדן מטבעו, האיום עלול להחריף חרדת נטישה וחוסר אונים ולהגביר אצלו תסריטים אודות בגידה ונטישה. חששות אלו עשויים לבוא לידי ביטוי ביחס עוין או בבדיקה ובחינת הצד השני וכוונותיו בתדירות גבוהה – שאלות מרובות, בדיקת טלפון וכדומה, ותארים אפילו בתחושות פיזיות קשות, בלבול, לחץ וסטרס שמלווה אותם גם שבועות אחר כך.

 

תקשורת זוגית הרסנית ומרחיקה

שוברים את הכלים ולא משחקים. חוקי המשחק משתנים ברגע ובמקום הקשבה או שיתוף וביטוי אמיתי של רגשות וצרכים עוברים להתקפות, האשמות ומגננות. כאשר בן הזוג שאיימו עליו לא מוכן להישאר חייב וגם הוא מצטרף לחגיגה: “אתה חושב שאתה מפחיד אותי? בוא נתגרש נראה אותך!”. כך מתחיל פינג פונג של עוקצנויות, תזכורות של אירועים מהעבר. תקשורת שאני קוראת לה: “אדמה חרוכה”. שלאחריה קשה מאוד לשקם.

 

שימוש באיומים

כאשר נושא הגירושין עולה במהלך ניסיון לשנות את התנהגותו של בן הזוג “אם לא תשנה את ההרגל הזה אני מתגרשת ממך”, הוא לא רק ידחוף את בן הזוג לשינוי אלא ידחוף אותו החוצה. אף אחד לא אוהב שמאיימים עליו ובוודאי לא במקום שאמור להיות הבסיס הבטוח שלו. שימוש באיומים רק מקטין את המוטיבציה של בן הזוג לשינוי התנהגות ולשיפור הקשר.

אם השינוי אכן יעשה, כדאי שתדעו שהצד המאוים לא עושה זאת בשמחה ומתוך הבנת החשיבות של השינוי עבורכם, אלא מתוך תחושה של “הורדת ידיים”, כפייה או מתוך פחד שבן הזוג המאיים ינטוש. כך או כך לא הרווחתם – כי בסתר ליבו ומחשבותיו הוא ינטור לכם טינה, יחוש כעס ויש כאלו המדווחים גם על תחושת נקם ומתחילים לחפש על מה להעיר לבן הזוג המאיים ולהוכיח אותו שגם הוא רחוק מלהיות מושלם. כך היחסים הופכים למשחק אסטרטגי ולא לשותפות אמיתית.

 

ומה עם הילדים?

כל כך כעסתם עד שלא שמתם לב שהילדים שמעו? אם אתם מלמדים את הילדים שלכם שלמילים יש משמעות והן יכולות לפגוע (וגם אם לא) גם לילדים שלכם נגרם נזק, גם אצלם זה ימשיך להדהד…וכדאי שמי שאיים ישוחח איתם.

אם לא באמת התכוונתם כדאי שתתנצלו בפני בן הזוג ובפני הילדים ששמעו.

זה החלק הקשה שבא אחרי התפרצויות הכעס והחלק החשוב של לקיחת אחריות והכרה בטעות. תסבירו להם שהדבר נעשה בשעת כעס ותבטיחו לעצמכם ולהם שזה לא יקרה שוב.  קחו בחשבון שגם אם התנצלתם בפני בני הזוג או הילדים ששמעו, גם אם סלחו זה לא אומר שהם ישכחו מזה…

ואם באמת התכוונתם ואתם באמת רוצים להתגרש. זאת בטח לא הדרך לבשר לאף אחד מהצדדים.

אז תנשמו עמוק ושימו לכם גבולות בעת מריבה. חשוב ומומלץ להגיע לטיפול זוגי בהקדם כי “כדור השלג” ההרסני כבר התחיל להתגלגל.

רוצים לדעת איך מונעים מריבות הרסניות? ואיך בכל זאת רבים נכון? עברו למאמר הבא שלי. שרון 

 

רוצים לקרוא עוד על...

נוקשות מחשבתית
התמודדות ורווחה נפשית

נוקשות וגמישות מחשבתית

מהי נוקשות מחשבתית? ולמה חשובה גמישות מחשבתית? כולנו מתנהלים בעולם עם כללים, חוקים ואמונות שבאמצעותם אנו מוצאים את הדרך כיצד להתנהל עם עצמנו ועם אחרים.

קרא עוד »
דילוג לתוכן