“הניצחון הוא נחלת המתמידים” נפוליאון בונפרטה

לכולנו קורה שישנה מטלה או משימה שממש לא בא לנו לעשות -בחיים האישיים, בעבודה, בלימודים.

זה טבעי שאנחנו מעדיפים לעשות בעיקר את מה שנעים וכייף לנו. בכלל בחיים ישנן הרבה משימות שלא באות לנו בטוב ושלא נמצאות בסדר העדיפות הרגשי שלנו ודורשות מאיתנו מאמץ גם אם הן משמעותיות וחשובות להמשך חיינו – בדיקה לא נעימה, פגישה בבנק, שיחה עם הבוס, הגשת עבודה סמינריונית ועוד.

אז אנחנו פשוט דוחים אותה לעוד מעט, לאחר כך…הבעיה עם דחיינות של משימות מגיעה כאשר היא כרונית. כאשר היא כרוכה בהפסדים של הדחיין – מתח נפשי וסטרס מעצם העשייה ברגע האחרון, מהמתח שמלווה אותנו לאורך זמן הדחיינות, מהיעדר אפקטיביות ומפרודוקטיביות נמוכה ביחס לציפייה מעצמי, ובעיקר בתקיעות וחוסר מיצוי פוטנציאל. שלא לדבר על הפסדים כספיים כשדוחים טיפול בעניינים פיננסיים או קנסות.

דחיינים כרונים, מסתובבים בעולם וטוענים שלצרצר נעשה בכלל עוול, הוא לא היה עצל אלא דחיין – טיפוס אופטימי שהאמין שאיך שהוא העניין יסתדר מעצמו. רק מה שגם בסיפור זה לא נגמר ככה. החורף הגיע והצרצר נותר לא מוכן – בודד, רעב, רטוב ובעיקר מופתע. ככה זה אצל דחיינים – הם נוטים להיות מופתעים בכל פעם מחדש כשתאריך היעד מגיע כל כך מהר.

הדחיינות מתחלקת לשני סוגים, זו שמוגבלת בזמן ויש לה דד-ליין וזו שאין לה תאריך יעד מוגדר.

מה עושים דחיינים כשתאריך היעד הגיע והם דחו עד הלילה שלפני ההגשה?  נתקפים לחץ ובהלה, כעס עצמי והלקאה עצמית יחד עם הרבה תירוצים בינם לבין עצמם “נכון שהייתה לי חצי שנה להגיש את העבודה אבל ככה אני, אני עובד הכי טוב תחת לחץ!” את אלו ניתן לראות יום אחרי ההגשה גאים בעצמם, כמה הם תקתקנים ובזמן שכולם חרשו ימים הם ישבו רק כמה שעות. אבל בתוך תוככם אתם יודעים שהייתם מעדיפים שזה יתנהל אחרת לגמרי.  

מטלות ללא תאריך יעד והגדרה עמומה של שאיפה או חלום הן המלכודות המסוכנות ביותר עבור דחיינים… ביניהן ניתן למצוא לא רק תיקונים בבית, רצון לבקש העלאה או להתקדם ולעבור דירה, אלא גם ובעיקר משימות חיים. במקרה כזה הדחיין סופר לעצמו את עשרות השנים שנשארו לו להגשים את עצמו, ללמוד, לקבוע בדיקה רפואית חיונית ובכלל לחיות כמו שהיה באמת רוצה וכמו שמגיע לו. כי הרי יש זמן…אין מה למהר.

דחיינות של משימות חיים הכרוכות בהגשמה עצמית פוגעת באיכות החיים והדחיין חש פעמים רבות החמצה, תחושת מועקה וחוסר מיצוי פוטנציאל, שעלולה לרדוף אותו לאורך שנים ופוגעת ברווחה הנפשית אך תמיד תהיה מלווה בהכחשה והרבה תירוצים. 

הגורמים לדחיינות שונים ומגוונים:

קושי בהתארגנות וניהול זמן, פרפקציוניזם ופחד מכישלון, אך גם פחד מהצלחה (כי אז הרי אצטרך להמשיך להוכיח את עצמי וזה דורש כוחות נפש ומשאבים שהדחיין לא מאמין שיש לנו), קושי בהבנה של משמעות המשימה לטווח הארוך, חרדת ביצוע, דימוי עצמי נמוך ותחושת חוסר יכולת, קושי להתמיד והיעדר משמעת עצמית, הכללה ותיוג של ובעיקר ניבוי עתידות שלילי לגבי העצמי ככישלון – אני במילא לא אצליח אז למה לנסות.

העניין עם נבואות הוא שהן נוטות להגשים את עצמן – כי בני אדם נוטים להתנהל מבלי משים באופן שמגשים אותן – כך שהדחיין מקבל חיזוק לתפיסתו השלילית את עצמו ומחזק את מעגל הקסמים של הכישלון ואת מנגנון ההתנהגות ההרסני.

איך מטפלים בדחיינות?

טיפול  CBT  משולב באימון בכלים ניהוליים מאפשר לשנות את דפוס ההתנהגות המעכב באמצעות זיהוי מקור הקושי והסיבה לדחיינות ומסייע ברכישת אסטרטגיות התמודדות יעילות עם האתגרים הקוגניטיביים – המחשבות השליליות הפסימיות והאוטומטיות העוצרות את הדחיין מלקדם את חייו ועם האתגרים ההתנהגותיים-תכנון נכון של זמן, יכולת להציב מטרות ויעדים ולעמוד בביצוען, התמודדות עם הימנעות מביצוע, פיתוח כושר התמדה, קבלת החלטות ופתרון בעיות ועוד. 

דחיינים שהתמודדו בהצלחה עם הקושי משתפים בתחושת הקלה משמעותית ובשיפור איכות החיים בתחומים רבים. הם שועטים קדימה להגשים את עצמם, מציבים מטרות ומשיגים אותן. לאחר שחוו הצלחה הם מתקשים להאמין איך היו כל כך עסוקים בפחדים וחששות שניהלו אותם.

טיפים לטיפול בדחיינות שלכם בעצמכם:  

• ערכו רשימת מטלות ומיינו למטלות גדולות וקטנות – דחופות (הכרוכות בכפל קנס) או כאלו שיהיה נחמד לעשות יום אחד (כמו לצבוע את השידה בטורקיז).
• בחרו לביצוע מטלה קטנה ודחופה אחת – מעיקה (לדחיין כל משימה מעיקה) אך לא ממש מאיימת.
• אל תחכו להשראה, זו העשייה שיוצרת השראה. אז פשוט תתחילו-בלי תירוצים, בלי לחכות למצב הרוח המתאים. גם אם זה יקח יותר זמן (מניסיון אחרי שעתיים תיכנסו לקצב ולא תרצו להפסיק).
• פשוט מתמודדים עם “המפלצת”!!!  אמרו לעצמכם שהמטלה הזו רודפת אתכם בכל מקרה אז הגיע הזמן להיפטר ממנה, ללא קשר לתוצאותיה. 
• אם אין תאריך יעד, הציבו לעצמכם כזה ותלו אותו בגדול על המקרר (דחיינים בדרך כלל אוהבים להסתובב עם מחשבותיהם המתרוצצות ולפתוח סתם את המקרר).
• נגעת נסעת – כבר התחלתם משימה? תנו את כל מה שיש לכם כדי לסיים את הדבר הזה – על חשבון כל דבר אחר. גם אם זה אומר להשתיק את הנייד, להפסיד בילוי, לא לנקות את הבית, או כל דבר אחר שאתם נוהגים לעשות כהסחת דעת (בגלגולי הקודם כדחיינית אהבתי לצחצח נעליים, משימה שנראתה אז מאוד חשובה) עוצרים את החיים עד שהמשימה מבוצעת.
• ביצעתם מטלה שהייתה תקועה לכם בגרון? עופו על עצמכם! מגיע לכם. גם אם היא הייתה ממש קטנה. תחושת הניצחון, חוויית ההצלחה וההקלה שתרגישו תעורר רצון ומסוגלות לכבוש עוד ועוד יעדים ולממש את הפוטנציאל שלכם.

רוצים להיפטר מהדחיינות ולהפוך ל”מכסחי משימות”?  דברו איתי, שרון