מהי נוקשות מחשבתית? ולמה חשובה גמישות מחשבתית?

כולנו מתנהלים בעולם עם כללים, חוקים ואמונות שבאמצעותם אנו מוצאים את הדרך כיצד להתנהל עם עצמנו ועם אחרים. כללים פנימיים שאנו יצרנו.

כל אלו חשובים מאוד. הם מקלים עלינו את החיים…רוב הזמן.

לכל אדם יש את הכללים שלו. בין אם זה לקבוע יום קבוע לניקיון או לקבוע ככלל מהו ציון טוב בשבילנו-האם מספיק לקבל 70 או מעל 90?

מיהו חבר טוב? מהו המשקל האידיאלי שלי? איך נראה דייט מוצלח? מהי אמא טובה או אבא טוב? ועוד ועוד.

התפיסות הללו חשובות כדי שלא בכל אירוע נעצור וננסה להבין האם זהו הדבר הנכון עבורנו, מה עלינו לעשות ואיך להתנהל.

אך מה קורה כשהאמונות, הכללים והחוקים שאתם בעצמכם יצרתם לא מקדמים אתכם? ואפילו גורמים לכם להרגיש חוסר סיפוק, שיפוטיות וביקורתיות כלפי עצמכם או הסביבה, תחושות של לחץ, עצבנות או חרדה ורגשות כעס ותסכול ?

חייבת ללכת לישון רק אחרי שאין כלים בכיור ורק אחרי שהבית מתוקתק? חייב שכולם יאהבו אותך? חייבים לקבל 100 בכל המקצועות? חייבת בטן שטוחה אחרי 4 לידות?                                                     

אם החיים שלכם מתנהלים לפי חוקים נוקשים ואתם השופטים הכי קשוחים של עצמכם ושל הסביבה, אתם סובלים מ”חייביזם” – שלל חוקים ואמונות לגבי מה צריך, מוכרח, מותר ואסור לעשות או לחשוב.

חייביזם – הוא מעין מפת דרכים לאופן חשיבה והתנהגות. המתייחסת לעצמי, לאחרים ולעולם. מפת הדרכים הזו היא אוסף של חוקים ברורים איך החיים שלנו ושל הסובבים אותנו צריכים להתנהל, איך העולם חייב להתנהל ואיך אחרים אמורים להתנהג כלפינו.

הבעיה היא שזו מפה שיש בה רק דרך אחת, עקבית ונוקשה. אין עוד דרכים להתנהל. זוהי דרך של הכל או לא כלום. דרך שמחזיקה ב”אמת אחת” בלבד. ובלעדיה האדם הנוקשה חושש שכל עולמו יקרוס. למתבונן מהצד החוקים האלו נראים קטנים ושוליים, אך החייביסט נוטה להחזיק בהם כאילו הם מחזיקים את כל עולמו.

כשזה בין האדם לבין עצמו המצוקה שהנוקשות המחשבתית הזו יוצרת היא רק שלו. אך כשהחוקים והאמת הבלעדית הם מול הסביבה מתערערים גם היחסים עם אחרים < My way or the highway

נכון שכללים, אמונות וחוקים יוצרים אצלנו סדר קיומי ומשמעות ומאפשרים וודאות ותחושת שליטה בחיינו. אך הם אמורים לסייע לנו להתמודד, להתקדם לקראת שגשוג  ולהרגיש טוב עם עצמנו ועם העולם.

החייביסטים שוכחים את הדבר הכי חשוב. כפי שהם אלו שיצרו את החוקים הם גם יכולים לשנות אותם.

הבעיה עם חוקים ואמונות מאופיינות בחייביזם היא שכל מה שלא תואם את ההתוויה הברורה הזאת הזאת מערער, מתסכל ומציף ברגשות לא נעימים. אם החייביזם הוא כלפי העצמי אז אי עמידה בחוקים נוקשים שאדם מציב לעצמו מעוררת רגשות של כעס עצמי, בושה, רגשות אשם ונקיפות מצפון ואף בוז, סלידה ודיבור פנימי שלילי. כי אי עמידה בחוקים הנוקשים שאדם הציב לעצמו מעוררת תחושת כישלון אישי ואכזבה עמוקה. “איך יכול להיות שלא ישבתי היום עם הילד על שיעורי בית? אני הורה נוראי ולא ראוי”. בכלל החוקים של החייביסטים מאוד מתישים, בעיקר עבור עצמם ובגלל שלא תמיד הם מצליחים לעמוד בהם הם מוצאים עצמם פעמים רבות עוסקים בהלקאה עצמית.

אם החייביזם העצמי מעורר ביקורתיות עצמית, כעס פנימי והעדר קבלה וחמלה עצמית אז החייביזם כלפי אחרים מתבטא בשיפוטיות וכעס כלפי הסביבה ומעורר מחשבות של חוסר הוגנות, תסכול, תחושת קורבנות אל מול הנסיבות. כל מי שלא עומד בקריטריונים ובחוקים הנוקשים שהחייביסט הציב בינו לבין עצמו מיד נשפט בחומרה. גם אם אף אחד אחר לא מכיר את החוקים בכלל.חייביסטים בדרך כלל מאמינים שהבעיה היא לא עם הגישה הנוקשה שלהם, שהיא עבורם כמובן הגיונית, ונכונה לחיים, אלא עם המציאות…”כולם לא בסדר / החיים לא הוגנים כלפיי / זה חייב להיות בדיוק ככה אחרת אין טעם/למה זה מגיע לי? אני הרי כל כך בסדר עם כולם”.

לדוגמה: אם אדם מאמין שלא לחזור אליו לטלפון באותו יום הוא מעשה מזלזל ולא מכבד הוא יכעס על חבר שחוזר אליו אחרי יומיים ואפילו עלול לזכור את המעשה לאורך זמן. גם אם לחבר הייתה סיבה טובה מאוד.

הרגשות האלו הם פועל יוצא של האמונות התובעניות והכוח שאנחנו ורק אנחנו מעניקים להם. דוגמה נוספת היא בעל שמאמין שכשהוא נכנס הביתה מהעבודה אשתו צריכה לעזוב הכל, לבוא לקראתו ולשאול לשלומו. הרעיון הוא נכון ביסודו, אך מה קורה אם היא בדיוק באמצע משהו אחר שלא מאפשר לה לעשות זאת? הבעל החליט שאם היא לא מתפנה מיד זה סימן של חוסר הערכה כלפיו ושהיא לא אוהבת אותו מספיק…ובכל פעם שזה קרה החלה מריבה בבית והאשמות כלפי האישה. הבעל אף פעם לא שיתף אותה מה הסיבה שכל כך חשוב לו שתיגש אליו וכמה זה מהותי עבורו וכל ה”סרט” הזה התנהל אך ורק בראשו.

ההיגיון שעומד מאחורי הצבת החוקים הוא שלהם והוא פנימי וכל מה שלא עומד בקריטריונים של הצריך, המוכרח ובעיקר האסור חורג מהכללים הנוקשים והמגבילים שהציבו לעצמם והם מתחילים לסבול. זהו סבל אמיתי – כי הרי המציאות טופחת על פניהם שוב ושוב.

הרי אנחנו לא מהונדסים גנטית ולכולנו יש מעידות – אנחנו עסוקים, עייפים, טרודים ומותר לכולנו לשחרר לפעמים.גישה כזאת של שחור ולבן, הכל או כלום, לא רק שלא מקדמת אלא גם גורמת לתקיעות מחשבתית והתנהגותית.

החייביסטים לא משחררים… הם ישחזרו שוב ושוב את הרגע שבו היה אנושיים ולא עמדו בהתחייבויות שהציבו לעצמם…שברו דיאטה, שכחו להתקשר למישהו, לא הספיקו לבשל ועוד ועוד. השחזור הזה מציף ברגשות שליליים ולא מאפשר לחשוב על דרכים יצירתיות לפתרון ולהקלה רגשית. שחזור האירועים תמיד כרוך באירועים שליליים. אף חייביסט לא משחזר אירועים חיוביים בהם הוא או אחרים נפלאים ומצליחים.

אם אתם רווקים ויש לכם רשימת מכולת מדוקדקת שלא נתונה למשא ומתן החייביזם שלכם יביא לכך שתישארו לבד. אם אתם בזוגיות ובן או בת הזוג שלכם לא פועלים בדיוק לפי החוקים שהכתבתם (כי באופן מפתיע יש להם גם צרכים ואישיות נפרדת) החייביזם שלכם יביא לכך שתהיו מתוסכלים רוב הזמן או שתחושו בוז כלפי הצד השני שמצליח לחיות חיי גמישות בלתי נסבלים עבורכם.

שימו לב כמה מצוקה רגשית גורם לכם החייביזם התובעני וחסר הגמישות הזה שמנהל לכם את החיים. במיוחד כשדברים לא קורים כמו שהם אמורים לקרות ולצערנו רוב הזמן החיים לא מתנהלים בדיוק כפי שהיינו רוצים. לא קורים…לא כולם חושבים שאנחנו נפלאים, אנחנו או הילדים שלנו לא תמיד מקבלים 100 במבחנים (גם אם חרשנו שעות), הבית לא תמיד מתוקתק כמו שבאמת רצינו ושוב לא עמדנו בפיתוי ונשנשנו בסתר מהעוגה במקרר.

וגם אם כולם באמת, באמת לא בסדר – הרי בסוף רק אתם אלו שסובלים ומשלמים את מחיר ההתמודדות עם החוקים התובעניים שלכם.

איך משתחררים מחייביזם? תרגול גמישות מחשבתית

• קודם כל מודים בפני עצמכם שאתם חייביסטים. 
• נסו לזהות אלו חוקים נוקשים מנהלים אתכם. רשמו אותם.
• בררו עם עצמכם עבור כל אחד כמה הוא באמת חיוני. אלו מהחוקים שלכם גורם לכם סבל ואיך אפשר להפוך אותו להעדפה ורצון ולא חובה. 
• שימו סימן שאלה – האם זו האמת היחידה? האם השמיים יפלו אם הדבר הזה לא יתבצע בדיוק כמו שהוא לפי החייביזם שלי? 
• נסו לבדוק איך תוכלו להתגמש קצת. לעשות דברים שונה ממה שאתם רגילים. אפילו לנסוע מדרך אחרת לעבודה. יכול להיות שהיא יותר קצרה אך לא מוכרת…
• אמצו כל יום שינוי קטן באורח החיים שלכם.
• אתגרו את עצמכם – עשו כל פעם משהו קטן שנוגד את החייביזם הנוקשה שלכם. אולי אפילו תצליחו ליהנות מזה.
• נסו לא להסתכל על אחרים ולשפוט אותם מנקודת המבט של החייביזם שלכם.
• ובעיקר גייסו חמלה כלפי עצמכם וכלפי העולם. כולנו זקוקים לרגעים של חסד והיעדר שיפוטיות.
• עשיתם טעות? יופי, סימן שאתם אנושיים.