רונית (שם בדוי) נכנסה לקליניקה בחשש, התיישבה לאט ולאחר שניות של היסוס פתחה בשטף: “אני אמא איומהֱ! עדיף לילד שלי בלעדיי!!! אני לא מתחברת אליו…לא מצליחה להניק אותו…נלחצת כשהוא בוכה ואני לא מבינה מה הוא רוצה…אני עייפה, מתוסכלת וחושבת שחבל בכלל שנכנסתי לזה. אולי אני לא מתאימה להיות אמא”…אמרה בחצי שאלה חצי קובעת עובדה. “ומה שהכי קשה לי זה המחשבות…על היום רודפות אותי מחשבות כעס על עצמי, על בעלי שמרגישה שנטש אותי ואני בודדה במערכה. על התינוק הזה ששוכב שם חסר אונים ולא מפסיק לצרוח…אני חסרת אונים ומיואשת, בוכה כל היום וכשהוא בוכה אני מתחילה לבכות איתו במקום לגשת להרים אותו”
רונית היא לא היחידה. דיכאון אחרי לידה הוא תופעה שכיחה ולמרות המודעות הגוברת לתופעה, נשים רבות עדיין לא מרגישות בטוחות ופתוחות מספיק לשתף את הסובבים אותן במה שמתחולל בתוכן ומתמודדות עם הקושי לבד.
לידה הוא אירוע משמעותי ומשנה חיים עבור שני בני הזוג. אל מול השמחה הגדולה וההתרגשות ישנם אתגרים וקשיים והתמודדויות פיזיות ורגשיות שלא היו מוכרים עד כה.
לידה והצטרפות ילד למשפחה דורשת הסתגלות של ההורים כזוג או כיחידים ושל המשפחה הגרעינית והמורחבת.
עייפות, חרדה ודאגה, עומס תפקודי וחלוקת תפקידים בין ההורים, צרכים חדשים שנוצרים אצל כל אחד מהצדדים היוצאים שינויים בסדרי עדיפויות, שינויים באינטימיות רגשית ומינית – אלו הם חלק מהאתגרים שזוגות מתמודדים איתם עם הצטרפותו של ילד חדש למערכת היחסים. היחסים עם המשפחה המורחבת משתנים אף הם והם משלבים ציפייה לסיוע כלכלי או טיפולי יחד עם הצבת גבולות והגדרה מחדש של התערבות מול מעורבות.
חווית הלידה אף היא משמעותית מאוד עבור מצבם הנפשי של שני בני הזוג ובעיקר עבור היולדת, וכן מצב בריאותו של הנולד. לידה קשה וטראומתית יכולים להקשות על האם לחזור לשגרה ללא עיבוד החוויה הקשה ולגרום לדיכאון אחרי לידה. למרות שדיכאון אחרי לידה יכול להיגרם גם לאחר לידה תקינה לחלוטין בשל שינויים הורמונליים, ביולוגיים ואישיותיים.
דיכאון אחרי לידה אצל האם יכול להופיע גם לאחר לידה שנייה ולאחריה. בכל קבוצת גיל, מוצא, השכלה או מצב כלכלי. דיכאון לאחר לידה היא תופעה שקיימת גם בקרב אבות (אומנם בשכיחות נמוכה יותר).
מרבית הנשים חוות דכדוך לאחר הלידה, כתופעה חולפת, בשל שינויים מהותיים באורח החיים ובסדר היום: שהייה מרובה בבית ובדידות, הפחתה בשעות השינה, שינויים גופניים והורמונליים, ציפיות גבוהות של האם מעצמה בתפקיד החדש המלוות לא פעם בביקורת ובשיפוטיות עצמית. ציפיות ולחצים מהסביבה ונטייה להתערבות יתר של הסביבה הקרובה.
תסמינים של דכדוך טבעי לאחר לידה יכולים להתגבר ולהימשך ובהיעדר טיפול ותמיכה מתאימה להתפתח לכדי דיכאון.
דיכאון אחרי לידה יכול להתבטא בטווח של מצבים רגשיים והתנהגותיים. כמו, דאגנות יתר וחרדה לתינוק או לחילופין ריחוק מהתינוק. פחד להישאר עם התינוק לבד, מחשבות על מוות או אובדנות ואף מחשבות על פגיעה בתינוק או חשש מלפגוע בו.
עייפות מתמשכת, הפרעות שינה או אכילה (עלייה או ירידה דרסטית במשקל), מצב רוח ירוד לאורך היום, בכי תדיר וממושך ותחושת עצבות ומועקה, עצבנות וכעס, תחושת ייאוש וחוסר תקווה.
איבוד עניין בטיפוח עצמי והיעדר הנאה בתחומי עיסוק אהובים מהעבר, קשיים בריכוז, בלבול וקושי בקבלת החלטות, פעילות יתר או פסיביות, מחשבות טורדניות, רגשות אשמה קבועים ומחשבות וביטויים של כישלון וחוסר ערך.
על אף השיח החברתי כיום המעודד נשים אחרי לידה להודות בפני עצמן ובפני הסביבה בקשיים שלהן – הפיזיים והרגשיים. ישנן נשים רבות ומתפקדות הסובלות מדיכאון במהלך ההיריון או מדיכאון לאחר לידה שחוששות לשתף בשל חשש מביקורת או תיוג מהסביבה הקרובה.
בישראל אחוז הנשים שסובלות מדיכאון אחרי לידה הוא הגבוה בעולם.
ישראל נחשבת למדינה המערבית שבה אחוז הילודה הגבוה מבין מדינות ה-OECD יחד עם זאת גם אחוז האימהות המשכילות והעובדות גבוה בישראל, אל מול יתר מדינות העולם.
נתונים אלו מעמידים אימהות בישראל תחת לחצים רבים. מצד אחד, תפיסת האימהות כתפקיד חשוב ומשמעותי ולעתים אף מרכזי בחברה הישראלית. מצד שני, הציפיות החברתיות מן האם היולדת לשוב לעבודתה בהקדם לאחר הלידה – בין אם לסייע בפרנסת המשפחה או מתוך לחץ פנימי וסביבתי למיצוי הפוטנציאל האישי שלה.
נורמה חברתית זו אל מול קושי למצוא מסגרות מקצועיות ואמינות לטיפול בתינוק בחודשי חייו הראשונים עלולות אף הן להגביר את הקונפליקט הפנימי של האם, להגביר את הלחץ הנפשי, הדאגה והחרדה וכן לעורר תחושות אשם ותפיסה עצמית של כישלון ולהגביר מצוקה נפשית.
לתמיכה ולרגישות מהסביבה הקרובה לאחר לידה יש משמעות רבה. בסיוע פיזי וגם בעידוד ועיבוד רגשי ותפיסתי של חוויית הלידה וקבלת השינויים בחיי האישה – שינויים שמשפיעים על התפתחותה בתחומים שונים בשל הפניית המשאבים לטיפול בתינוק.
אל תתמודדי לבד! שתפי את קרובייך ופני לקבל סיוע.
אשמח ללוות אותך לחוויית חיים טובה יותר, שרון
